Attributed to R. Gershom Menachot 75a – מיוחס לר' גרשום מנחות עה.‏ – Shas HaMeforash

מָה כָּאן מַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי אַף לְהַלָּן מַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי וּמָה לְהַלָּן יְצִיקָה וּבְלִילָה אַף כָּאן יְצִיקָה וּבְלִילָה.: חַלּוֹת בּוֹלְלָן דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים סוֹלֶת.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא ב׳:ה׳} סֹלֶת בְּלוּלָה ^אמְלַמֵּד שֶׁנִּבְלֶלֶת סוֹלֶת רַבִּי אוֹמֵר חַלּוֹת בּוֹלְלָן שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ז׳:י״ב} חַלּוֹת בְּלוּלוֹת אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא לַחְמֵי תוֹדָה נֶאֱמַר בָּהֶן חַלּוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לְבוֹלְלָן כְּשֶׁהֵן חַלּוֹת אֶלָּא סוֹלֶת. כֵּיצַד עוֹשֶׂה ^בנוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי קוֹדֶם לַעֲשִׂיָּיתָן וְנוֹתְנָהּ וְנוֹתֵן שֶׁמֶן עָלֶיהָ וּבוֹלְלָהּ וְלָשָׁהּ וְאוֹפָהּ וּפוֹתְתָהּ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְקוֹמֵץ. רַבִּי אוֹמֵר חַלּוֹת בּוֹלְלָן שֶׁנֶּאֱמַר חַלּוֹת בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן כֵּיצַד עוֹשֶׂה נוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי קוֹדֶם לַעֲשִׂיָּיתָהּ וְנוֹתְנָהּ וְלָשָׁהּ וְאוֹפָהּ וּפוֹתְתָהּ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּבוֹלְלָהּ וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְקוֹמֵץ. אִי אֶפְשָׁר דְּקָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מַאי הִיא אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק רְבִיעִית שֶׁמֶן הִיא הֵיאַךְ מִתְחַלֶּקֶת לְכַמָּה חַלּוֹת.: הַחַלּוֹת טְעוּנוֹת בְּלִילָה וּרְקִיקִין מְשִׁיחָה.: תָּנוּ רַבָּנַן חַלּוֹת בְּלוּלוֹת וְלֹא רְקִיקִין בְּלוּלִין שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה חַלּוֹת שֶׁאֵינָן טְעוּנוֹת מְשִׁיחָה טְעוּנוֹת בְּלִילָה רְקִיקִין שֶׁטְּעוּנִין מְשִׁיחָה אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנִין בְּלִילָה תַּלְמוּד לוֹמַר חַלּוֹת בְּלוּלוֹת וְלֹא רְקִיקִין בְּלוּלִין. רְקִיקִין מְשׁוּחִין וְלֹא חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה רְקִיקִין שֶׁאֵינָן טְעוּנִין בְּלִילָה טְעוּנִין מְשִׁיחָה חַלּוֹת שֶׁטְּעוּנוֹת בְּלִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנוֹת מְשִׁיחָה תַּלְמוּד לוֹמַר רְקִיקִין מְשׁוּחִים וְלֹא חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת. מַאי תַּלְמוּדָא אָמַר רָבָא לָא לִישְׁתְּמִיט וְלִכְתּוֹב חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת וּרְקִיקִין בְּלוּלִין.: כֵּיצַד מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל וְכוּ׳.: מַאי כְּמִין כִּי אָמַר רַב כָּהֲנָא כְּמִין כִּי יְוָונִי.: תָּנוּ רַבָּנַן מִנְחָה הַבָּאָה מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין מֵבִיא לוֹג שֶׁמֶן וְחוֹצֵהוּ חֶצְיוֹ לַחַלּוֹת וְחֶצְיוֹ לָרְקִיקִין. וְחַלּוֹת בּוֹלְלָן וּרְקִיקִין מוֹשְׁחָן וּמוֹשֵׁחַ אֶת הָרָקִיק עַל פְּנֵי כּוּלּוֹ וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן מַחְזִירוֹ לַחַלּוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.: תַּנְיָא אִידַּךְ ^גרְקִיקִין הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן מֵבִיא לוֹג שֶׁמֶן וּמוֹשְׁחָן וְחוֹזֵר וּמוֹשְׁחָן עַד שֶׁיִּכְלֶה כׇּל שֶׁמֶן שֶׁבַּלּוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^דכׇּל הַמְּנָחוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּכְלִי טְעוּנוֹת פְּתִיתָה.: גמ׳גְּמָרָא: לְמַעוֹטֵי מַאי אָמַר רַב פָּפָּא לְמַעוֹטֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. תָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא ב׳:ו׳} פָּתוֹת אוֹתָהּ פִּתִּים מִנְחָה לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּנָחוֹת לִפְתִיתָה יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָהּ. {ויקרא ב׳:ו׳} וְיָצַקְתָּ שָׁמֶן מִנְחָה לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּנָחוֹת לִיצִיקָה יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף מִנְחַת מַאֲפֶה ^התַּלְמוּד לוֹמַר עָלֶיהָ שָׁמֶן. אוֹצִיא אֶת הַחַלּוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרְקִיקִין תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא מַאי תַּלְמוּדָא אֵימָא לְהוֹצִיא מִנְחַת כֹּהֲנִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ה׳

^ב רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ה׳

^ג רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ח׳-ט׳

^ד רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ו׳

^ה רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ח׳

ובמנח׳ מחב׳ כתיב יציקה ובלילה: ואי אפשר לבוללן אלא סלת – דחצי לוג שמן היה בתודה ולא יותר כדאמרי׳ בפרק שתי מדות חציו של חצי לוג לרקיקין וחלות וחציו לרבוכה. ואי אמרת דבוללן כשהן חלות היאך יכול לבלול ל׳ חלות של מצה בחצי לוג אלא כשהן סלת נבללין: כיצד עושה – למנחת מחבת ומנחת מרחשת נותן מתן שמן וכו׳ ונותנה לסולת: שפיר קאמרי ליה רבנן לר׳ – מאי היא. כלומר אי שפיר אמרו ליה רביעית שמן הוא כדאמר חציו של חצי לוג דהינו רביעי׳ (דאמרי) [וחוציהו] חציו לחלות ורקיקין ואי כשהן חלות נבללין היאך מתחלק לכמה חלות אלא כשהן סלת נבללין: מאי תלמודא – דהללו בלולות ולא אלו אימא גלי בהני והוא הדין להני: אמר רבא א״כ דשניהן נבללין לא לישתמיט קרא כו׳ – ושאר השמן שנשתייר על משיחת הרקיקין מחזירו עם השמן של חלות: רקיקין הבאין בפני עצמן דאי בעי רקיקין מביא – ואי בעי חלות מביא: למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים – דאין נעשות אלא נאפות בתנור: מאי תלמודא – כלומר מה ראית להוציא את אלו אימא להוציא מנחת כהנים:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון